מהם סוגי הרשלנות הקיימים כיום?
מגוון הרשלנויות הינו רחב, אך אלה מתחלקות לקטגוריות עיקריות:
איחור באבחון– הרופא אינו מאבחן בזמן בהתאם לתסמינים הקיימים אצל החולה מהי המחלה ממנה סובל החולה וגורם לנכות ואף לעתים למותו של החולה.
טיפול תרופתי שגוי– מתן תרופות שאינן מתאימות לחולה הגורמות נזק בלתי הפיך.
הולדה בעוולה– אי איתור של מום בעובר במהלך הריון אשר גורם ללידת ילד בעל נכויות לעתים אף בשיעור 100% נכות.
טיפול רשלני– קטגוריה זאת הינה רחבה מאוד ומתבססת על מגוון רחב של טיפולים לקויים הניתנים למטופל או לחילופין טיפולים שאינם ניתנים.
ניתוח רשלני– רשלנות בעת הניתוח שהובילה לנכות או אף למותו של המטופל.
פגיעה באוטונומיה– מתן טיפול לחולה ללא הסכמתו ו/או ידיעתו.

כפי שהוסבר, רשלנות רפואית יכולה לגרום למטופל נכות צמיתה ואף להביא למותו. על סמך הניסיון שנצבר, ניתן יהיה לקבוע כבר בשלבים הראשונים אם הייתה רשלנות אם לאו.

מהו משך הזמן הדרוש מקבלת התיק לטיפול ועד להגשת תביעה?
רשלנות רפואית הינו הענף המורכב ביותר בעולם הנזיקין. על מנת להגיש תביעה לבית המשפט יש צורך בקבלת מלוא התיק הרפואי של המטופל, יש לסכם אותו ולשולחו להתייעצות למומחה רפואי. המומחה הרלוונטי יכתוב חוות דעת רפואית ואז תוכן תביעה שתוגש לבית המשפט. הכנת תביעה כזאת עשויה להיערך כשנה.

​את מי תובעים ותוך כמה זמן ניתן להגיש תביעה?
התביעה מוגשת כנגד המוסד הרפואי שגרם לנזק, ולעיתים מתלווה אליו גוף נוסף. לדוגמה, במידה והנזק נגרם בבית חולים ממשלתי, תתבע גם מדינת ישראל ותיוצג על ידי הפרקליטות.

מהו משך הזמן בו תיק מתנהל בבית המשפט?
שאלה זו הינה קשה למתן תשובה חד משמעית. מגוון רחב של סיבות יכול לגרום לנתבע לרצות לסיים את התובענה.
1. פחד מפסק דין שיפורסם (פרסום רע).
2. התביעה אינה מאפשרת לנתבע "פתח מילוט"
3. המקרה הינו מקרה ברור של רשלנות. לדוג': השארת כלי ניתוח בגופו של המטופל לאחר הניתוח.